התקופה האחרונה מלאה בלחצים ומתחים, ולקראת תחילת שנה הלימודים הקרובה זה בידיוק הזמן לתרגל מדיטציה. ניקול, מורה ליוגה על מזרון, על סאפ ויוגה כדרך חיים. מתארחת כאן כדי לתרגל יחד איתכן מדיטציה מונחית בנושא הורות מודעת בהשראה בודהיסטית.
מדיטציה זו תעזור לך להתחבר לאמא שאת, לילדייך, ולערכים שמנחים אותך בדרך ההורות.
אני מזמינה אותך להדליק קטורת, נר או כל מה שייצור לך אווירה מתאימה. מצאי מקום שנעים לך לשבת בו בתנוחת ישיבה זקופה נוחה. עצמי את העיניים ברכות והניחי את הידיים בנוחות על הברכיים או בחיקך.
אולי את בתחילת דרכך בתרגול ואולי את כבר מתמידה, דעי שההתחלה היא קשה, הספק מקונן בך, המיינד סוחף אותך למשימות שהיית יכולה לעשות בזמן הזה במקום..
אז למרות התחרות על הזמן שלך, נסי להקדיש רגע ממנו למדיטציה והבאת המודעות לכאן ועכשיו.
זו דרך נפלאה להעניק לעצמך אנרגיה להשלמת משימות היום יום, שלווה להתמודדות עם רגשות שליליים שעולים, ותובנות שיסייעו לך ללמוד ולצמוח כאמא וכאישה שאת, שמחה ומלאה יותר.
עם הזמן, בזכות הראייה הבהירה את המציאות, תתמסרי לתרגול וההתמדה תהפוך לקלה יותר ואף התרגול ימצא את מקומו בתוך המשימות של החיים.
נסי להרגיש בכמה אחוזי נוכחות את נמצאת עכשיו ?
עכשיו זה הזמן שלך. שימי לב לגוף הפיזי שלך, איך הוא מרגיש עכשיו, איך התעוררת אליו, האם יש נוקשות או מתח באזור מסוים? רק התבונני בתחושות מבלי לשנות או להרפות…
כעת שימי לב לאזורים שאולי מרגישים לך דווקא רפויים ונעימים… ושוב העבירי את תשומת ליבך לאזור נוקשה (אולי אותו אחד או אחר) ..
ושוב תנדדי עם תשומת הלב לאזור נעים (אולי אותו אחד או אחר)..
שימי לב שאת לא נאחזת במקום נעים, או נלחמת להרפות מקום שפחות נעים לך.. אלא רק מתבוננת. דמייני שאת נעה בשביל זהב בין המתח להרפייה והבחירה לאן להפנות את תשומת הלב היא רק שלך.
אולי רק מעצם ההתמסרות לדברים כמו שהם, משהו מתרכך.
הרפי את הפנים, המצח, האזור בין הגבות, תני לעיניים לשקוע אחורה, ללסת להשתחרר וללשון לנוח על החיך העליון בטבעיות.
הרגישי איך האגן שוקע מטה אל הקרקע, ומצד שני קודקוד הראש מתארך מעלה לשמיים, התבונני בנקודות של הגוף שנוגעות בקרקע ובאנרגיה המחודשת שזורמת מתוכה לכל איבר בגוף.
כעת העבירי את תשומת הלב אל הנשימה הטבעית שקורית מעצמה, שוב בהתבוננות, איך בשאיפה האוויר נכנס קריר דרך הנחיריים וממלא את הריאות, ובנשיפה הריאות מתרוקנות והאוויר יוצא טיפה יותר מחומם.
שימי לב לעצירות הנשימה הטבעיות שקורות בין כל שאיפה ונשיפה, ובין כל נשיפה לשאיפה. הקשיבי לצליל שמופק מהנשימה, ולקצב..אולי לאט לאט תשמעי את פעימות הלב, ומקצב הנשימה והדופק יסתנכרנו.
עם כל שאיפה הרגישי שאת מתמלאת באוויר נקי וחדש, ובנשיפה כל מתח מיותר מתרוקן. (…)
שימי לב שאת לא מתאמצת כדי להתרכז.. , התבונני ללא ניסיון לשלוט, עד שתרגישי שאת מתמזגת עם הנשימה. תני לנשימה להיות עוגן בכל פעם שהמחשבות נודדות..שחררי את התסכול מאיבוד הריכוז, זו נטייה נורמלית, השתמשי במילות מפתח : סבלנות, התמדה, עדינות (X3)
כעת, הביאי את תשומת הלב שלך לילדייך. דמייני אותם לפניך, עם חיוכם המתוק והעיניים הסקרניות שלהם. הרגישי את האהבה הגדולה שיש לך כלפיהם.
זכרי שהילדים שלך הם ישות נפרדת, עם דרך משלהם בעולם. הם אינם שלך, אלא באו דרכך. תפקידך הוא להדריך ולתמוך בהם בדרכם הייחודית.
חשבי על הרגעים המאתגרים בהורות שלך. אולי כשהתנהגותם קשה לך, או כשאת מרגישה חסרת סבלנות. תזכרי שהנשימה יכולה להיות עבורך עוגן לחזור לשקט שבתוכך, תאפשר לך לראות את הסיטואציה בבהירות ולהגיב כפי שהיית רוצה ולא מתוך אוטומט.
וגם אם בפעם הזאת האתגר היה גדול והסיטואציה השתלטה עלייך, קבלי את הרגשות האלה בלי שיפוט או ביקורת. הם חלק טבעי מההורות, ומהאנושיות. מותר לך.
בודהה אמר: “המחשבה מגולמת במילה, המילה מגולמת במעשה, המעשה מתפתח להרגל, וההרגל מתגבש לאופי. לכן תני דעתך על המחשבה ודרכיה, הניחי לה לנבוע מאהבה הנולדת מתוך דאגה לכל היצורים”
נשמי עמוק והרפי. עם כל נשימה, שחררי את הציפיות והשיפוט העצמי. אפשרי לעצמך להיות אמא לא מושלמת, אך מלאת אהבה וכוונה טובה.
הזכירי לעצמך את ארבע האיכויות הנעלות בבודהיזם: אהבה, חמלה, שמחה בשמחתם של אחרים, ושלווה. דמייני איך את מביאה איכויות אלו לתוך ההורות שלך.
עם אהבה – את מקבלת את ילדייך כפי שהם, ללא תנאי
עם חמלה – את מבינה את הקשיים שלהם בלי ציפיות
עם שמחה – את שמחה בהתפתחות ובהצלחות שלהם
ועם שלווה – את מקבלת את אתגרי ההורות בהתמסרות וקבלה
דמייני את עצמך מקרינה את האיכויות האלה כלפי ילדייך. ראי איך הם פורחים תחת האור הזה.
כעת, בואי נפנה את תשומת הלב פנימה, אל האמא שאת. זכרי שכדי להעניק אהבה וטיפול לילדינו, עליך קודם כל לטפח אהבה וחמלה כלפי עצמך.
זכרי שנוכחות אוהבת מתחילה מבפנים. כשאת מטפחת שלווה ואהבה עצמית, את יכולה להעניק אותן לילדייך באופן טבעי יותר.
אני מזמינה אותך לתרגל מודעות בפעם הבאה שאת מבלה עם הילדים, תני להם הרגשה שאת שמה לב אליהם, שומעת ומבינה אותם.
טפחי אצלך את האיכות של “עיני תינוק” שרואה כל רגע כחדש ומופלא..
זה יאפשר לך לגלות את טבעם של הילדים מתוך התבוננות, במקום להשליך עליהם את תקוותייך, פחדייך וצפיותייך.
קחי נשימה עמוקה והניחי יד על הלב. הרגישי את החום והמגע. דמייני תדר של אהבה מתפשט מהלב אל כל הגוף, ממלא אותו באהבה, חמלה וקבלה, ואולי אפילו מוקרן החוצה כמו הילה.
הזכירי לעצמך: “אני עושה כמיטב יכולתי. אני אמא טובה דיה.”
חשבי על האתגרים שאת מתמודדת איתם כאמא. במקום לבקר את עצמך, נסי להתייחס לעצמך בחמלה ובהבנה. אמרי לעצמך: “זה קשה לפעמים, וזה בסדר. אני לומדת וצומחת כל הזמן, אני עושה את ההכי טוב שלי”. קבלי את “אי השלמות” הבלתי נמנעת.
הרשי לעצמך להרגיש גאווה על המאמצים שלך כאמא. היזכרי ברגע אחד בו לאחרונה היית נוכחת באמת עבור ילדייך. הרגישי את החום והסיפוק שבליבך.
עכשיו, דמייני את עצמך מוקפת באור חם ומחבק. זהו האור של האהבה העצמית והקבלה. הרגישי כיצד הוא ממלא ומחזק אותך.
עם הכוח הזה, את יכולה להיות נוכחת יותר עבור ילדייך. מתוך המקום הזה של שלמות ואהבה עצמית, את יכולה להעניק אהבה ללא תנאי.
קחי עוד נשימה עמוקה והרגישי את הכוח והאהבה שבתוכך. את מוכנה להמשיך בדרך הייחודית לך כאמא מודעת ואוהבת.
זה הזמן לחזור לזמן ולמקום, החזירי את תשומת הלב אל הנשימה… שימי לב לתחושות הגוף, ולאחוזי הנוכחות שלך עכשיו לעומת בהתחלה.
נסי לנצור את האיכות מהרגע הזה להמשך היום. שלחי את הידיים מהצדדים מעלה כף אל כף ואספי את האנרגיה שנוצרה אל הלב, הרכיני את הראש והודי לעצמך על הזמן שהקדשת להתבוננות הפנימית ולהורות המודעת שלך.
פקחי את העיניים באיטיות, והמשיכי את יומך נוכחת, מחוזקת ומלאת השראה.
ניקול | מורה ליוגה על מזרון, על סאפ ויוגה כדרך חיים | אינסטגרם של ניקול
